בעוד שבצבא נערכים להורדת מספר חודשי הגיוס לשרות חובה ל-32 חודשים החל מהקיץ הקרוב, בצה"ל מדברים על מצוקה אמיתית שתיווצר עקב כך ואפילו מדברים על ניסיונות להגדיל את כמות המתגייסים שעומד כיום על כ50% מכלל האזרחים ועד כ 75% מכלל האוכלוסייה היהודית.

בצבא מדברים על הגדלת כמות הבנות שאינן מתגייסות תחת הסעיף של הצהרת דת, על הגדלת כמות החרדים שיתגייסו תוך מתן פתרונות לאוכלוסיה ייחודית זו וכן אפשרות לשרות סדיר נוסף לחיילים מיחידות השדה על אף העלות התקציבית הכרוכה בכך.
בכיר בצבא מדבר על הצורך בצבא צעיר יותר (היום גיל מפקד הגדוד הממוצע עומד על 35 בעוד שבשנות ה-90 עמד הגיל על 29 בלבד), על שחרור אלפי אנשי קבע כבר בגיל 42, דבר שיועיל משמעותית על הנטל הכספי ויאפשר גיוס של חיילים צעירים יותר בעלי יכולת גבוהה יותר.

כיצד תוכל להגדיל את כמות החילים החרדים אנו שואלים? והוא משיב בארבע דרכים:
הרחבת מסגרת הגיוס, מתן פתרונות ייחודיים, שילוב החיילים במסגרות שלא תפגענה בשרות וגיוס בהסכמה כשלשם כך הוא נפגש עם רבנים מובילי ציבור בקהל החרד.

באשר לנתונים בשטח יש בצבא גם בשורה למשרתים כאשר הכוונה היא להעלות את שכר החיילים בצורה משמעותית ולייצר תנאי שייוון בריאים וטובים יותר.

לפי נתוני הצבא קיצור שרות החובה בצה"ל יוריד עד שנת 2018 כעשרת אלפי משרתי חובה ועוד כ-4000 אנשי קבע.
ולצד כל אלו אומר הבכיר כי לפי נתונים שאסף הצבא בחודשים האחרונים נמשכת היציבות ברצון ללחימה הן אצל המועמדים לשרות והן בקרב המשרתים בצבא.

בשיחה עם רדיו קול חי אומר האלוף חגי טופולנסקי ראש אגף כח האדם בצבא, שיש חשיבות להגדיל את הרחבת ההיקפים של החיילים וכן להגדיל את משכורותיהם של אנשי החובה, אך האתגר הגדול של צה"ל הוא השארת הטובים בצה"ל. "בסופו של יום איכות הצבא וכשירותו מושפע מאיכות האנשים" אומר ראש אכ"א החדש "נעשה הכל כדי למנוע את תופעת ההשתמטות" הוא מסכם.